הקדמה מן הספר החדש גלי עמיקתא לרב המקובל ר' יוסף אלקסטיל שנכתבה על ידי ר' משה צרפתי

אודה לה' בכל לבב על כי זיכני לכתוב הקדמה לספר זה הקדוש הדן בתשובותיו של הגאון המקובל האלוקי ר' יוסף אל-קאשטיל העוסק ביסודות תורת הסוד ובפנימיות דפנימיות של אמונתנו היהודית באל אחד, יוצר הכל, קדמון לכל קדומים וסתימא דכל סתימין. מורי ורבי, מזכה הרבים, הרב משה ארמוני (קאסטל), ה' יחיהו ויזכהו, השתוקק זה מכבר, בעקבות עיסוקו בספר הקדוש הלזה, לנסוע לעיר שאטיבה שבספרד, עיר הולדתו ופעולתו של סב סביו ר' יוסף, לראותה במו עיניו, את הריה, נופיה וסמטאותיה, ולהתחקות אחר שריד ופליט כלשהו מעברה המפואר של קהילת קודש זו. מורי ורבי ביקשני שאצטרף אליו לנסיעה זו ונעניתי בשמחה היות שגם אני צאצא למגורשים אשר שימרו לאורך דורות את תרבותם ושפתם הלאדינו עודנה שגורה בפי. מטרת נסיעתנו היתה גם לפגוש אנשים אשר ע"פ שמועה שהגיעה לאזנינו הינם מבני אנוסים ומשתוקקים לחזור לדרך אבותם וכור מחצבתם.
עיקר סיורנו זה התמקד במחוזות קאטלוניה, ואלנסיה ואראגון, מושבם של קהילות קודש עתיקות אשר העמידו צדיקים ומקובלים הרבה.

במהלך נסיעתנו זו היגענו לעיר שאטיבה שבמחוז ואלנסיה, כפר השוכן למרגלות הר גבוה ובפסגתו מבצר מוקף חומות, וייתכן שזה היווה השראה לשם "קאסטל" (מבצר בקטלאנית), שם משפחתו המקורי של הרב משה ארמוני הי"ו. בעיר זו פעל מפעל הנייר הראשון באירופה ושמם של איכותו ויופיו של הנייר השַֹאטְבי יצא למרחקים. כמו כן פעלה בעיר קהילה יהודית שוקקת, עשירה ומלומדת שהפעילה בית כנסת, בית מדרש ומקווה, ברובע היהודי של העיר, רובע שממנו לא נשאר אפילו אבן אחת לפליטה. ובכן, ליתר דיוק נשארה רק אבן אחת, שריד אחרון לבית הכנסת המפואר של העיר, ובה מסותתות המילים "(ובירו)שלם ולו תהיה פליט(ה)"

נראה שהכתובת לקוחה מפסוק בספר יואל ה,ג "והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה". ואומנם, מעניין ואף מדהים שדווקא פיסת אבן זו הינה השריד היחידי שנותר לפליטה, שהצליח להימלט מחיתתם של הכמרים האינקויזיטורים יימח וירקב שמם לעד אמן, שהחריבו וטחנו עד דק כל אבן וכל מצבה בעיר שאטיבה ובספרד כולה עד שכמעט לא נשאר זכר של הקהילה המפוארת והחשובה ביותר בתולדות עמנו. שני בתי הכנסת של העיר שאטיבה, הישן והחדש, הוחרבו זה אחרי זה ב- 1391 וב- 1492, ע"י אויבינו ומבקשי רעתנו הקאתולים שהקימו על חורבותיהם משכנים לעבודת האלילים שלהם, אות לגאוותם והתנשאותם הנבזית הטוענת לניצחון דתם הנלוזה על אמונתנו היהודית. באחת מכנסיות אלה נמצאה פיסת האבן הנ"ל.

לעניות דעתי, מסותתות באבן מספר אמיתות נבואיות ממש המורות לנו את הלקחים העיקריים מגרוש ספרד. האחת ע"פ פשט הפסוק, המנבא שאין קיום אמיתי לעמנו בארצות נכר כי אם רק "בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה", ללא קשר לחשיבותה ואיתנותה של הגלות המסויימת, וכמו כן שרק לאלה "הקוראים בשם ה'" דהיינו הנשארים נאמנים לדבר ה' ותורתו תהיה פליטה, וכל אלה שהתנצרו גם אם ינסו לשמור את מצוותיו בסתר, הרי שדינם להיטמע בתוך הטומאה, ולא יותירו שריד ופליט. ואכן כך התרחש בפועל, מתוך מאות האלפים שהתנצרו מאונס, קשה היום מאד למצוא איזשהו שריד יהודי חוץ מבמספר מוקדים מבודדים במאיורקה וכפר אחד או שניים בפורטוגל.

והאמת השנית טמונה במילה "ולו" שהתווספה בכתובת זו לפסוק, מש פרוש ? מדוע נוספה מילה לפסוק מן התנ"ך ? לעניות דעתי לדבר שני טעמים. אחד ע"פ הקרי, אל תקרא "ולו" כי אם "ולא" כמופיע פעמים מספר בנ"ך, כמו בפסוק "הוא עשנו ולא (ולו) אנחנו, עמו וצאן מרעיתו", או בפסוק "בכל צרתם לא (לו) צר ומלאך פניו הושיעם", דהיינו "ולא תהיה פליטה". ואמנם, מקהילות ספרד הקדושות, מבתי הכנסיות, מהרבעים היהודים, מבתי העלמין שהיו שזורים בקברות צדיקים לרוב, לא נשאר מאומה. ספרד הפכה בין לילה ממאור הגולה למדבר יהודי בו אין כמעט זכר לעברה המפואר. מורי ורבי, הרב משה ארמוני הי"ו ואני, חיפשנו במהלך סיורנו, אולי נמצא קבר צדיק שנוכל להשטתח עליו, שישתדל בעדנו ויהיה בעזרנו במסענו זה. לא מצאנו כלום, אלפיים שנה של קבורה יהודית בכל רחבי ספרד ירדו לטמיון, לא נותר קבר אחד, ציון אחד, מצבה אחת, את הכל ריסקו, ניפצו, שיברו והשמידו הגויים הספרדים שטופי השנאה. כל שמצאנו הוא מספר שברי מצבות במוזיאון של גירונה ליהדות ספרד (שבו ,אגב, רוב הממצאים הם ממרוקו – שוב, בספרד לא נותר מאומה) בגודל אמה על אמה, שברים שהצליחו להתחמק מנחת זרועם של המכלים יש"ו.

ואילו, אם תקרא לפי הכתיב הפשוט "ולו תהיה פליטה", דהיינו "לה', ורק לו תהיה פליטה", במובן זה מנבאת הכתובת את מצבם של בני האנוסים בספרד כיום. תחילה נקדים ונאמר שרבים ממאות אלפי היהודים שהתנצרו בספרד שמרו מצוות או לכל הפחות מסורות יהודיות בסתר, היו שלא עבדו ובישלו בשבת, שהדליקו נרות, שכיסו את הלחם, ואפילו כאלה ששמרו בסתר פריטים יהודיים כגון מגילות, ספרים, מזוזות וכיו"ב, לפעמים תוך סיכון אישי גבוה מאד שהרי אם יתגלה אותו פריט, בעליו היה מובא לשריפה בכיכר העיר. מצאנו באחד הכתבים של אותה תקופה מעשה על רופא יהודי שנתן לאישה עקרה, בת אנוסים כנראה, קמע לפריה ורביה של ר' יוסף אל-קאשטיל, הקמע התגלה והאשה המסכנה הועלתה על המוקד ע"י האינקויזיציה. התופעה הזו של בני אנוסים השומרים בקנאות על מסורות ועל זהות יהודית בסתר, הלכה ודעכה ברוב חלקי ספרד לאורך הדורות, והזיכרון הזה כמעט ונמחק לחלוטין במאה שנים האחרונות. אשמים בכך אותם גורמים שהביאו רבים מבני ישראל באותה תקופה להתבוללות רח"ל, ההשכלה, המודרנה, המתירנות וכיו"ב. בנוסף לכך בספרד נוסף עוד גורם אחד מכריע ויחודי, והיא מלחמת האזרחים. במהלך שנות 1936 עד 1939 התחוללה בספרד מלחמת אזרחים אכזרית ועקובה מדם, חרב היתה איש באחיו ממש על שהיו אפילו משפחות שהתפצלו בתוכן לשני המחנות, האחד רפובליקני והשני פאשיסטי. במהלך שנות המלחמה נהרגו ונרצחו כמליון אזרחים, לפעמים בהוצאות להורג המוניות. גם רבים מבני האנוסים עצמם השתייכו לאחד משני המחנות, אלה הרפובליקנים דגלו בביטול כל הדתות באשר הן וראו בדתות אופיום להמונים, ולכן, בהרבה משפחות בוטל בדור הזה כל זיכרון דתי. ואילו אלה הפאשיסטים ראו ביהודים את מקור כל החולאים של החברה האנושית ועם ישראל היה בעיניהם שיקוץ כטומאת הנידה, דבר שהביא בני אנוסים רבים שמצאו עצמם במחנה זה להשכחת מסורת דורות בתקופה זו.

בכל מקרה, המצב שפגשנו לאשורו הינו מצב של שיכחה כמעט מוחלטת של שורשיהם היהודיים של בני האנוסים, עד כי אין כל יכולת אנושית כיום לאתר וכל שכן להוכיח מי מהם בן אנוסים ומי לא. מצד שני נתקלנו בתופעה מדהימה, אנשים הגדלים בבתים קאתוליים, גויים מוחלטים לכאורה, מתעוררים לרגשות יהודיים עזים חלקם בגילאי 15 או 16, עד שלאחר שנים מספר הם מוצאים את עצמם מקיימים מצוות כגון שבת, נידה, כשרות וכיו"ב. תופעה זו הינה מדהימה עוד יותר בהקשר הספרדי, מדינה אנטישמית, בה יהודי הוא ייצור בזוי ומושמץ ואפילו ברחוב בקריאות "חודיאו – יהודי" כפי שקרה לנו עצמנו לא אחת. האנשים האלה מתעוררים ברוב המקרים בדרך נס ממש ולוקחים על עצמם מרצון עול שהוא כמעט בלתי אפשרי במדינה זו. אי אפשר להימנע לאור התופעה מלומר שמדובר כאן בהתרחשות על-טבעית ואפילו מנוגדת לדרך הטבע. תופעה שאין לה אח ורע בכל אירופה, תופעה שאין ספק בליבי נובעת מהשפעה אלוקית שדווקא בדורנו, בעקיבתא דמשיחא, מאתר את ניצוצות הקדושה הללו מתוך מעמקי המ"ט שערי טומאה ומעורר בהם רצון שאין לו כל הסבר הגיוני כמאמר הפסוק "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו". המאורעות ההיסטוריים לאורך יותר מחמש מאות שנה גרמו שניצוצות אלו ירדו כבארץ מצרים למ"ט שערי טומאה עד כי אין כוח היום היכול להוציאם משם זולת ה' אלוקינו, ואין ספק שקיים יקיים את שהבטיחנו "לבלתי יידח ממנו נידח", הוא ולא מלאך, הוא ולא שליח, הוא בהו"ש, הוא ולא אחר. וזהו המסר מלפני שש או שבע מאות שנה שנכתב בכתובת האבן שבשאטיבה "ולו תהיה פליטה", לו ורק לו, לו ואין זולתו, ואין עוד מלבדו אשר יכול להושיע אותם. עם זאת, כמו בכל מהלך שאנו רוצים לעורר בעליונים ובמיוחד באלה הקשורים לגאולתנו זו האחרונה, נדרשת אתערותא דלתתא, ועם זאת שאלה שרויים עמוק במ"ט, יש באפשרותנו לעשות רבות לקרבם אם כגרים ואם כבני נוח לבורא עולם ולהרחיקם מטומאת העבודה זרה שבה הם שרויים, ויהיה ה' בעזרנו כי אין מלבדו מלך גואל ומושיע אכי"ר.

ותעמוד לנו ולכל ישראל אחינו זכות הספר הקדוש הזה לצדיק הכשר הטהור הזה, המקובל האלוקי ר' יוסף אל-קאשטיל זיע"א, שהוציא לאור ביגיעה ובכישרון גדול הרב משה ארמוני הי"ו, ספר שאני הצעיר לא ראיתי עוד כמוהו, עוסק בסתרי נסתרות של אמונתנו הקדושה, בנמשל של ספרי המקובלים כפי שדעתנו האנושית משגת, ובכוח ספרא הדא יפקון ישראל מן גלותא אמן ואמן.

ע"ה משה צרפתי ס"ט

Leave a Reply